postheadericon אז למה טיפול הומאופתי לא עובד?

ההתקדמות בטיפול והגעה לתהליך הבראה משמעותית יושבים ונסמכים על מושג האחריות.

המטופל ואני נושאים באחריות מלאה לתהליך ההבראה. כל אחד מאיתנו אחראי על מחצית מהעיסקה, ב 100%.

למה הכוונה?

אני מצידי צריך לתת את הזמן שלי, את תשומת ליבי, את היכולת המקצועית שלי, את חושי, תחושותי, האינטואיציה שלי – הכי טוב שאני יכול, על מנת לקבל תמונה רחבה, עשירה ומדויקת, למצוא לה רמדי ההומאופתית מתאימה, לעקוב אחרי התהליך ולוודא שמתחוללת הבראה, וכשזו לא מתחוללת לצלול שוב ולמצוא תרופה טובה יותר, או להכיר במגבלותי ולהפנות את המטופל למישהו אחר.

למטופל אחריות מלאה על החלק שלו בעיסקה, וזה לא מסתכם בעובדה שהוא (או היא) קבעו פגישה, הגיעו בזמן ושילמו בתום המפגש. הרצון העמוק להבריא ולקיחת האחריות על כך הם תנאי הכרחי בהצלחה של התהליך.

עניין זה מחולק בין המחויבות של המטופל לטיפול ההומאופתי שלו – להקפיד על ההנחיות, לשמור על קשר, לדווח בזמן, לבין המחויבות של המטופל כלפי עצמו לתהליך של הבראה.

מנסיון ארוך שנים למדתי לדעת שרמדי הומאופתית, טובה ומדויקת ככל שתהיה, לעיתים אינה מספיקה להבראה עמוקה, שלמה ומשמעותית. על המטופל לקחת אחריות מלאה על תהליך ההבראה שלו, וזה לא יסתכם בלקחת רמדי אחת לחודשיים. יש צורך בתהליך עבודה מודע, הנמשך לאורך תקופה ומונע על ידי בעל מקצוע טוב על מנת להשיג הבראה ותנועה משמעותיים.

אז איך עושים את זה?

יש סביבנו היום שפע גדול של טכניקות ואופני טיפול המאפשרים תהליך ריפוי מודע. משיטת גרינברג ועד פלדנקרייז. מ Voice Dialogue ועד “העבודה” של ביירון קייטי, מפסיכולוגיה טראנספרסונאלית ועד סדרת טקסים שמאניים אינדיאנים. הדף קצר מלהכיל את האופציות הפרושות בפני המחפש.

מה שחשוב זה למצוא מטפל או מטפלת טובים, שיטה שמדברת אל לבך, להיכנס לתהליך ולהתמיד בו. למרות שמקובל היום לדבר על האצה בזמן, מהירות תהליכית, קפיצות קוונטיות וכיוצא בזה, עוד לא שמעתי, ראיתי, חוויתי ואיני מאמין ב "מעשי קסמים" הפותרים מצבי חולי – פיסי, נפשי ורגשי משמעותיים בנפנוף בשרביט ובמפגש יחיד בן שעה.

הרמדי ההומאופתיות שאני מקבל מההומאופת שלי – ישתבח שמו, עוזרות לי בצורה משמעותית כבר שנים רבות . אך אין לי ספק שללא עבודת ה Voice Dialoge שעשיתי לפני שנתיים, או החניכה שעברתי לפני 10 שנים, או האימון הרוחני שאני עושה פעמיים בשבוע מזה חמש שנים, תהליך הריפוי שלי (שעדיין לא הסתיים) לא היה מתרחש.

כשמשלבים תרופה הומאופתית טובה ומדויקת יחד עם טיפול מודע, עומק והיקף הריפוי מתעצמים מאד ומאפשרים הבראה משמעותית.

ואסיים במשהו פרדוקסאלי. אחריות בעצמה היא סממן לבריאות. כשאנו לא במיטבנו, סף האחריות שאנו לוקחים על עצמנו יורד, אז איך נהיה אחראים על ההבראה שלנו? על עניין זה באחד מהמאמרים הבאים.

כתוב תגובה