postheadericon שוקו, לחמניה ואל תשכח את הריטלין


בטח מרגריטה מתהפכת במיטה ואם נפטרה כבר
, בקברה.
בסך הכל היא רצתה להעלות את לחץ הדם שלה לפני משחק טניס, ובעלה, ליאונרדו, כימאי בחברת תרופות, רצה קצת לעזור.

אז ב– 1944 הוא סינתז את החומר החדש הזה – מתילפנידאט. וקרא לו על שם אהובתו – ריטלין. מי חשב שיתנו את זה לילדים בני 4 בדרך לגן חובה או שסטודנטים למשפטים יסניפו שורות לפני הבחינה.


מה זה בכלל
?
ההגדרה היא "תרופה פסיכוטרופית מעוררת" – Stimulating Drug. איזה שם אקזוטי ואיזו תופעה מוזרה שתרופה באנגלית זה לפעמים Medicine ולפעמים Drug.

היקף התכונות המעוררות התברר במהלך השנים, לא בדיוק יודעים איך זה עובד (אופס) אבל החומר הזה הפך ללהיט היסטרי ברחבי העולם המערבי כשארה"ב צועדת בגאווה בראש הרשימה וישראל במקום מכובד.


יש כאלו שאומרים שהריטלין
, או הקונצרטה, שזו וורסיה מתוחכמת עם מנגנון השהייה ארוך ושם שרק המחשב להמצאת שמות מבצעים של צה"ל יכול היה להגות, הצילו את חייהם.

זה בסדר. גם חבל יכול להציל חיים, תלוי בנסיבות. תלוי על מה מסתכלים ולאיזה פרק זמן. תלוי.


העסק מורכב משני צדדים
. הראשון נוגע למערכת החינוך ואופן ההתנהלות של כיתה בת 42 ילדים סקרנים אך משועממים למוות. השני נוגע לילדים עצמם. בהתנהלות לא ניגע היום. בילדים – כן.


הפרעות קשב וריכוז
, עם קצפת מלמעלה בהזמנה מיוחדת של היפראקטיביות הינה תופעה בקנה מידה מגפתי. כשהייתי ילד בשנות ה– 60 העליזות, כשבאסימון היה חור (אמא, מה זה אסימון?) היה בכיתה איזה אחד משועמם שהיה קצת מפריע וקצת מטייל וקצת מעיף אווירוני נייר. היום יש 10 כאלו שמטיילים על הקירות. קצת קשה לנהל מוסד חינוכי ככה. יש כאלו שבשלב זה קופצים, גם זה סוג של הפרעת קשב, ומנסים להפיל את כל התיק הזה על שיטות האבחון המתקדמות שהתפתחו בעשורים האחרונים. זה יכול להסביר גידול של 30%, לא של 300%. 


בכל אופן
, מרגריטה הלכה לשחק טניס ואנחנו קיבלנו קונצרטה.
לא בדיוק יודעים איך זה עובד (אוף, נראה לי שאמרתי את זה כבר. מה קורה איתי?) וכמובן, כרגיל, לא מתעסקים עם מקור הבעיה מתאבן בטעם חיסונים לרוב, מנה עיקרית המורכבת מזיהומים שונים ומשונים כמו קרינה סלולרית, טלויזיה, מה שיוצא מהארובות בחדרה ומתכות רעילות בקרמבו, ולקינוח מנה של הורמונים. כל זה מוגש עם מערכת חינוך משעממת וחסרת יצירתיות.
עם כל זה לא מתעסקים אלא הולכים לטפל בסימפטום.


כשמטפלים בסימפטום קורים
3 דברים (כמו בצבא):
1. פוגעים בול בבעיה ופותרים אותה. הסיכוי של זה בערך כמו לפגוע בזבוב עם רוגטקה (אמא, מה זה רוגטקה?)
2. משפרים משהו מצד אחד והורסים מהצד השני. למשל, יש יותר ריכוז אבל פחות יצירתיות.
3. נהנים מתופעות לוואי משונות.


בשביל המצב רוח
, נתחיל ונסיים עם סעיף 3 ורשימת תופעות הלוואי הידועות על פי עלון הצרכן עם תוספות ציניות קלות מצידי :
איבוד תיאבון (לא רע לנערות עם 2 ק"ג עודפים ובעיית דימוי עצמי) , עצבנות (הי, חשבתי שזה בא לטפל בעצבניים), קושי להירדם, פריחה בעור (אז הורדת שני ק"ג אבל מה קרה לפנים שלך?), סרפדת, חום, הזעה, בחילה, הקאה, כאבי בטן, סחרחורת, כאבי ראש, מצב רוח ירוד, חוסר מנוחה (מה, זה לא כמו עצבנות?), התכווצות שרירים, יובש בפה, ראיה מטושטשת, אובדן משקל (זה מה שקורה כשאין תאבון), שינויי לחץ דם, נשירת שיער (גם לא עוזר לדימוי העצמי אלא אם אתה ברוס וויליס). יש גם ‏תופעות לוואי נדירות המחייבות היוועצות מיידית ברופא: חום גבוה פתאומי; כאב ראש חמור או בלבול, קושי בדיבור, דפיקות לב מהירות, האטה בקצב הגדילה, החמרה בסימפטומים של ההתנהגות שקדמו לטיפול, שמיעת קולות, חשדנות, אמונה בדברים לא אמיתיים. (תודו ששלושת האחרונים מגניבים במיוחד!)


ישנם מחקרים מדעיים הטוענים כי התרופה גורמת נזק בלתי הפיך לבריאותו הפיזית של הילד והמתבגר
פגיעה בכבד, ביכולת הסינון הכלייתית, כאבי ראש ומיגרנות, בעיות גדילה, דיכאון ונטיות התאבדותיות. שלא נדבר על סעיף קטן בסוף שטורד מאד את מנוחת בני הנוער והסטודנטים בזמן השימוש בתרופה אין לשתות משקאות חריפים.

גבירותיי ורבותי. מדובר על תרופה פסיכיאטרית. עם מאפייני התמכרות ועם תופעות לוואי לא פשוטות.

יש ילדים שזה ממש ממש משפר את הריכוז שלהם. אני מציע לבדוק אופציות אחרות, עדינות, לא פולשניות, נטולות תופעות לוואי שמתעסקות עם מקור הבעיה ולא עם הסימפטומים שלה.


יש מלא אופציות כאלו
.
אתמול פגשתי כירופרקט שנושא קשב וריכוז זו ההתמחות שלו (דר' רונן מנדי – 050-7581735). שינוי בתזונה יעשה פלאים (דגנית קורן – 052-2831366). "פיזיקה משפחתית" משפיעה מאד על הקשר בין הילד להורים ובינם לבין עצמם וכמעשה קסם מתרחש שינוי (לילך פלג 052-6473401). שיטת פלדנקרייז משנה את כל מערך היציבה והקשר בין המח לגוף (תמר וייל 050-4340780 ), שיטת גרינברג מאפשרת שחרור מטראומות פיזיות עמוקות (שולי כהן 052-3698206) ואימון אישי מיוחד לבני נוער (ארז פיגלש 054-2029202).

גם להומיאופתיה הקלאסית כלים מצוינים לטיפול.

Opt In Image
ריטלין הוא פתרון אחד מיני רבים
ריטלין היא לא האפשרות היחידה להפרעות קשב וריכוז

יחד עם ההשפעות החיוביות של ריטלין ודומותיה, ישנן השפעות לא פשוטות על המערכות של הגוף שלנו.

אני מזמין אותך ליצור עמי קשר ולשמוע על האפשרויות הבריאות יותר לפתרון בהפרעת קשב וריכוז.

 

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

אפשר ליצור עמי קשר גם בטלפון האישי שלי: 054-7627364

22 תגובות to “שוקו, לחמניה ואל תשכח את הריטלין”

  • גיא, מאמר מעניין ומפולפל. לצערנו הרי המצב מורכב הרבה יותר כמו שרמזת.
    כדי לעשות שינוי אמיתי, וקבוע, צריך לפעול בכל המישורים – נוירולוגי, תזונתי, התנהגותי, חברתי, משפחתי וכו׳…

  • גיא,

    תענוג לקרוא את המאמר, כתבת בצורה קלילה עם קורטוב של הומור על נושא שלרוב מתייחסים אליו בכבדות רבה. נהניתי :-)

  • נהנתי לקרוא את המאמר ובמיוחד את הסגנון והנימה ההומוריסטית. מסכימה עם העובדות ומכירה גם טיפול אחר (תזונה וצמחים, באך) בעצם אחת העבודות שהכנתי בתקופת לימודי הייתה על הפרעות קשב וריכוז. אז כה לחי

  • הגעתי כי בפייסבוק שמו קישור אליך, מצאתי מאמר שכתוב נפלא! נהניתי לקרוא, לא נהניתי מהתוכן, אבל זו לא אשמתך, התוכן הוא המציאות שעדיף לשנות בה כמה רכיבים חשובים.
    מוסיפה על השיטות שציינת עוד שתי שיטות טיפול, שעושות פלאים בכל מה שנוגע לקשיי למידה:
    – אייפק – הכי פשוט להגיע לאתר של העמותה ולקרוא http://www.amutat-ipec.co.il , ולמען הסדר הטוב אכתוב שאני כרגע מתפקדת שם כיו"ר.
    – ריפוי מולד – שיטה שלי אישית, טיפול אנרגטי אחד עד שלושה, ומתחיל שינוי דרמטי שנשאר להמשך ורק מתחזק עם הזמן.
    אם מעניין אותך לשמוע – תתקשר.

  • שלום גיא

    מאמר מצויין… ובאמת עצוב ומתסכל ):
    המציאות החיצונית שילדים נאלצים להתמודד עימה היום כלל אינה פשוטה.
    המון גירויים סביבתיים, תזונה בעייתית ולצד כל אלו מערכת חינוך בלתי אפשרית במדינת ישראל, שמאפשרת למידה של למעלה מ- 35 תלמידים בכיתה.
    כמטפלת אני נתקלת בילדים ומבוגרים רבים נוטלי ריטלין.
    כולם מדווחים על תופעות לוואי קשות.
    ילדים רבים כבר מראש אינם מוכנים ליטול את "סם הריטלין" כי הם מודעים לסכנות ולתופעות הלוואי הרבות של הסם, מספיקה התבוננות לא מעמיקה באלו שכבר "מסניפים".
    לצערי, במקרים רבים ההורים מעדיפים לתת לילד את הסם במקום להתמודד עם טיפול בילד (פעמים רבות גם טיפול משפחתי) והכל בשם "השקט התעשייתי" ו"טיפול אינסטנט" המתאים לחיי אינסטנט.

    חוויתי בקליניקה הצלחות רבות בטיפול בילדי ADD ן ADHD – הטיפול חייב להקיף את כל תחומי חייו של הילד (וגם להתייחס למשפחה)-
    מניסיוני:
    שילוב של שיטות מן הרפואה המשלימה מסייע ומקל (אני מטפלת בשיטה משולבת- רפואה סינית, תזונה , אייפק, פרחי באך והומוטוקסיקולוגיה),
    לצד טיפול באסטרטגיות למידה אצל מטפל מתאים.
    כל אלו יכולים להניב תוצאות מצויינות.

    כל הכבוד על המאמר
    כתוב בהומור
    אבל… כל מילה בסלע

    מיכל

  • סיגל גבעון:

    גיא מאמר חשוב כתוב בהומור משעשע לבעיה כואבת.אני חושבת כמוך שיש קלות דעת רבה במתן ריטלין לילדים-ונראה שחשוב יותר לבתי הספר שיהיה נוח לכולם-פחות מבריאותו הנפשית של הילד-שמחה לשמוע שיש לך פיתרון שעוקר את הבעיה מהשורש במקום טיפול האינסטנט של הריטלין.
    ישר כוח
    סיגל

  • אריק:

    יופי של מאמר גיא. הוספת את התיבלון בנתונים ובהשפעות הלוואי למה שכבר הכרתי. אין ספק שהאינטואיציה להתרחק מהתרופות הללו, אם רק ניתן רק מקבלת את החיזוקים אחרי הקריאה. תודה :-)…

  • תודה גיא,
    מאמר מצויין, עם המון מידע חשוב על התופעה.
    אני מתפעל מהחשיבה של ההומיאופתיה בכלל ושלך בפרט.
    ריפוי על ידי מים ואנרגיה של המחלה-ריפוי.
    כל כך חכם.
    קראתי הרבה ספרים על ריפןי בכלל עם מים מהרבה סוגי מחלות, ואחרי ההסבר שלך, אני מבין יותר את ה"איך". – מרתק.
    מאוד מרגש לקרוא את הסיפורים והעדויות של ההורים.

    כל הכבוד,

    ד"ר רונן מנדי
    כירופרקט

  • מאמר מעניין ומרתק בצורה שכתב, לשמחתי במשפחתי לא היה שימוש בריטלין
    כבר מזמן חשבתי מתוך מחקרי בצמחים שלא להשתמש בחומרים שונים מתוך הבנה שהם אולי בספק עוזרים לדבר אחד ומשבשים ומזיקים באחרים.
    לכן תמיד דגלתי ללמוד מהטבע להבין את הבעיה ולהשתמש בדרכים טבעיות.
    כל הכבוד לך גאי ועל המשימה שלקחת על עצמך
    בהצלחה

  • גיא,

    יופי של מאמר – קל לקריאה ועם זאת עמוס מידע (שאת רובו לא הכרתי) – החכמתי

    רציתי להגיד משהו בנושא:
    פסיכולוגית ילדים שאני מכיר ומאוד מעריך טוענת שאחת הסיבות לבעיות קשב וריכוז אצל הילדים היום היא שהם מותקפים בגירויים מיום לידתם.

    כל הורה שמגדל ילדים בעידן הזה מכיר את זה. כל צעצוע ילדים חייב להיות משוכלל ומעורר התעניינות ומעורר תגובה חושית ושאר קישקושים שיווקיים.
    כל שמיכה שמשכיבים תינוקות עליה, גם מנגנת מאירה בשלל צבעים ומתחברת לפייסבוק.

    ילדים חשופים מגיל אפס לטלוזיה רב ערוצית צבעונית ותזזיתית (אינני זוכר את שם הסופר אבל יש ספר מצויין בשם "שיבוש תרבות" או "CULTURE JAMMING" anscr שמקדיש חלק ניכר מהספר למה קרה לעריכה של סרטים וסדרות טלויזיה מאז עידן הMTV ומודד את מספר חיתוכי העריכה במהלך דקה של סרט)

    מה הפלא שהילדים שלנו לא יכולים לשבת רגע אחד על הטוסיק ולהתרכז.

    בכל אופן גיא תודה על המאמר – מרתק!

    אייל

  • אילת פוגל:

    שלום גיא,
    המאמר מאוד מעניין, כתוב בקלילות ובדיוק, וממש אפשר לשמוע את קולך מאחורי המלים.
    הדברים האמורים משקפים את מה שאנו- המטפלים -נפגשים בו יום יום –
    המחיר האמיתי שמשלמים נוטלי הרטלין וחבורתו.
    אני ראיתי איך טיפול משפחתי ומתן יותר זמן איכות לילדים פותרים המון מבעיות הקשב וריכוז – הורים שמוכנים להגביר את הקשב שלהם במקום לקנות תרופה. וכמובן- תמציות באך ועוד הרבה דרכים יותר ידידותיות למשתמש. מניסיוני כמטפלת קרניוסקרל – שעובד דרך הקשבה לנוזל מוח השידרה – הקרניוסקרל מחבר את הילד למשאבים שלו, ולמקומות של שקט שממנו נובעת עשיה אחרת, ולכן גם מאפשר תגובות מאוזנות יותר לסביבה.
    אני מקווה בשביל הילדים המשפחות שאנשים יבחרו יותר ויותר באלטרנטיבות אחרות כדי להרגיש יותר טוב.
    בהצלחה!

  • אדי:

    אחלה מאמר, כתוב בצורה כייפית לקריאה (נראה לי שאפילו למופרעי קשב וריכוז) נהנתי ולמזלי אני אנטי כדורים ומעדיף את כל מה שאלטרנטיבי והוליסטי כך שבכלל אין בינינו דיון.

  • עומר:

    המאמר אכן מרתק ועם זאת מדאיג ומראה תמונה שאכן קיימת היום.

    הילדים שלי מתחת לגיל 6, אך הייתי עושה כל מאמץ כדי שלא יגיעו לקחת את התרופה המדוברת.

    לדעתי, יש הורים שרואים בריטלין את הפתרון הקל במקום להקדיש זמן לילדים ולפתור את הבעיות כמו שצריך.

    גיא, תודה לך שהראית לנו שיש דרכים נוספות לטיפול

    עומר

  • ענת עמרם:

    גיא , הכתבה היא שליחות להציל ילדים רבים שלסביבה נוח שהם יהיו רגועים ומסוממים מאשר ללמד אותם להתמודד עם הקשיים.
    ובטח שאנו צריכים לתת את הדין לתזונה ולסביבה בה אנו חיים כי משם ללא שנרגיש מתחילה הבעיה
    שיהיה לך בהצלחה
    ענת

  • יהודה:

    גיא היי.
    אכן מאמר קליל ומעביר את המסר החשוב: תרופה ממכרת עם תופעות לוואי שהמשתמש השכיח אינו מודע אליהן. ויש כמובן אלטרנטיבה אחרת……
    יהודה

  • דודי:

    הי ,
    נהנתי מהמאמר,
    המסר העיקרי מקובל עלי- יש לטפל במהות ולא בסימפטום.
    יחד עם זה- ממה שראיתי מקרוב- שימוש מושכל סייע מאוד במצבים מוגדרים ויחודיים.

    נקודות נוספות שראיתי
    1.ההתמכרות לרטלין – עם הזמן היה צורך להעלות את המינון משמעותית. וזה מפחיד ומרתיע
    2. הרטלין סייע בסביבה ללא יותר מידי גירויים – למשל בשיעור פרטי. בכיתה הרועשת- התועלת היתה מוגבלת
    3. לא היה ברור האם האפקט עקב לקיחת הריטלין נבע מהחומר עצמו את מההתניה.

  • אירית ווהל:

    גיא הכתבה מענינת,אין לי הרבה מה להגיד על זה
    מאחר וילדי גדולים,ולא היו לי בעיות איתם כשהיו קטנים
    מי שמע אז על זה.אבל בהחלט כתבה שתעניין הורים לילדים
    צעירים.אני מעדיפה תרופה הומופטית על פני הרטלין.

  • היי גיא !
    למרות השעה המאוחרת החלטתי להענות לבקשתך וכאן מביאה את מסקנותי לגבי לקיחת הריטלין.
    כפי שידוע לך הרופאים מציעים במיידי ריטלין, זה קל להם, זה קל להורים ונורא פשוט , הילד מתרגל לריטלין וכך אולי הוא נרגע, הוא משמין, הוא דיכאוני אבל אף אחד לא באמת בודק מה הבעיה.
    אני מתוך הניסיון שלי בטיפולים עם ילדים בעיות קשב וריכוז הגעתי לתוצאות נפלאות.
    ביקשתי מההורים לבצע בדיקות, ראיה, שמיעה.
    ערכתי תישאול על התזונה של הילד, בדקתי גם את מערכת היחסים של ההורים בינם לבין עצמם, ובינם לבין הילדים בבית.
    תוך כדי הבנתי שיש בינהם שמחפשים תשומת לב מההורים, יש בינהם ילדים שהראיה שלהם לא היתה במיטבה, {כולל בדיקה מעמיקה של הרישתית וכדומה}. ויש ילדים שכאשר שינינו להם את התזונה השתנתה התנהגותם להפליא.
    בשיטה שלי אין תרופות פלא יש עבודה והרבה עבודה. טיפול רפלקסולוגי בשיטה מיוחדת, עם שיערוי בית להורים.
    קראתי את המאמר שלך, ראיתי את האתר שלך אהבתי והתרשמתי שאיכפת לך, שאתה טוב במה שאתה עושה וכל אחד עם הדרך שלו לעזרה לבעיה.
    אני כבר רשמתי לפני לעשות איתך שיתופי פעולה כי אני חושבת שמה שיכול לעזור מהר יותר וטוב יותר שווה את המאמץ שלנו.
    בברכת הצלחה רבה וליל מנוחה
    בלהה

  • שירה:

    תודה רבה לך גיא על שאתה מביא למודעות שלנו פתרונות למצב ביש.
    תודה על שניסחת עצמך כך שגם מאותגרת כמוני (אך לא מאובחנת) תוכל לעקוב.
    עצוב ומפחיד לחשוב על תופעות הלוואי שמגיעות עם התרופה/סם הכ"כ נפוצים ובמיוחד על ההתמכרות אליהם.

    אתה אכן שליח ועושה שליחותך במסירות ואהבה, שמחה על שזכיתי להכיר אותך ואת העבודה שלך!!!

  • בלה שחר הלל:

    גיא מחיוך לצחוק עם הכתיבה המשובחת שלך לרצינות וכאב עובר המסר באופן חד וברור. מודה לך ומוקירה אותך על השליחות שלקחת על עצמך להוריד את כמות הרעל הזאת שניתנת לילדי ישראל. הלוואי שרבים יבינו שיש פתרונות אחרים, טובים הרבה יותר כי הם מטפלים בבעיה ולא בסימפטום ופוגעים יותר משמועילים.
    החלק עליו לא דיברת במאמר.. החלק של החינוך הוא אחד מאבני הנגף הגדולות בעניין. מערכת שלא מאתגרת את אותם ילדים שחכמים וסקרנים באופן מרגש (והלוואי והמערכת היתה יודעת להזין את זה) והורים שעייפים מלרוץ לביה"ס כל 5 דק'… מתייאשים ובוחרים בפיתרון שממהרים למכור להם.
    מצווה להמשיך להפיץ את הבשורה שיש פתרונות אחרים, פתרונות שלא גובים מחיר כבד, שלמעשה מעצימים את הילדים האלה ומחזירים להם את האמונה ביכולתם והכרת חוזקותיהם.
    אתה אדם מיוחד ומטפל מופלא שהמטרה הנעלה חשובה לו מכל והצעת כאן פתרונות רבים ומגוונים.

  • כנראה שלא מודעים לנזקים שיכולים לגרום לילדים, אבל ממהרים לתת רטלין כדי שהילד "ישב בשקט" ולא יפריע בכיתה. מה עושים?

  • בילי לסקר:

    גיא, אין ספק כי זהו מאמר שיש לתת לכל הורה לילד "המיועד" לקבל ריטלין. לצערי הרב הורים רבים ניגשים ישר לפתרון "הקל". מנסיון אני יודעת כי ישנן אופציות נוספות שאינן הרסניות/ממכרות וכו', כפי שהזכרת. אני מכירה את האופציה של בית "חזק", תומך, אוהב ומכוון גבוה. בית שלא מוותר לא על המטרות ולא על הילד!

כתוב תגובה