רשומה מתוייגת ‘שלמות’
על הוליסטי, אינדיבידואלי ואקמול
כשאני נשאל – “מה אתה עושה?” אני נוהג לענות בתשובה קצרה וקצת סתומה –
“אני הומאופת קלאסי"
לרוב תשובה זו מעלה ארשת של השתאות "הא?” ואז אני מגיע להרחבה של התשובה: “אני מטפל בהומאופתיה קלאסית. זוהי שיטת טיפול הוליסטית ואינדיבידואלית שמאפשרת ריפוי עמוק ומשמעותי והבראה אמיתית מבעיות גופניות ונפשיות –רגשיות"
נשמע טוב, אבל לא תמיד מובן.
בשביל להבין את המשפט הזה, יש לפרק אותו למרכיביו השונים, וליצור בהירות לגבי כל מושג ומושג.
שיטת טיפול הוליסטית. למה הכוונה?
המושג הוליסטי מתייחס להיות האדם יחידה שלמה. לרפואה המערבית יש נטייה לחלק אותנו לחלקים ולטפל כמו במוסך, בעיה בקרבורטור – לך למומחה כזה, בעיה במערכת החשמל – לך לחשמלאי רכב. לא תמיד רואים את הקשר בין ציפורן חודרנית בבוהן השמאלית (לך לרופא עור) לבין דכאון עמוק (לך לפסיכיאטר).
תפיסת העולם ההוליסטית רואה באדם משהו שלם, כשכל החלקים מחוברים זה לזה, משפיעים זה על זה ויוצרים שלמות שהיא יותר מסך החלקים שלה.
כאן מגיע העניין האידיבידואלי לידי ביטוי.
אם אני ואת נלך לבית המרקחת ונתלונן על כאב ראש, סביר ששנינו נקבל אקמול.
אם נעצור רגע לברר תמונה קצת יותר ברורה, אז הכאב ראש שלי תמיד מופיע בימי ראשון. אני מאד לחוץ בעבודה כרגע, והכאב מתחיל איך שאני מגיע למשרד. הוא מתחיל במצח ומתפשט לרקות, ואם אני שותה שתי כוסות מים זה עוזר. כאב בראש לך מופיע שבוע לפני המחזור. הוא מתחיל בעורף ועולה לקודקוד, ואת צריכה להיכנס לחדר חשוך, להניח כרית על הראש וללחוץ חזק, ואז יש הקלה.
אלו שני סיפורים שונים לחלוטין, אינדיבידואלים ונוגעים במערכות שונות של הגוף והנפש. לא בטוח שאותו טיפול (במקרה זה אקמול) יתן מענה עמוק, כללי ומערכתי, ולעיתים אף לא יתן מענה מקומי.
אחת ההגדרות לריפוי בהומאופתיה הקלאסית מתייחסת להשבת הבריאות באופן מקיף ושלם, תוך מתן מענה כללי (הוליסטי) מצד אחדֿ ופרטני (אישי, אינדיבידואלי) מהצד השני. זהו ריפוי עמוק ומשמעותי.
מתוך כך, במפגש עם המטופל אני חוקר לעומק גם את התלונות לשמם הגיע, כדי לקבל תמונה מדויקת של כל תלונה ותלונה, גם חוקר את שאר המישורים, כדי לקבל תמונה מקיפה של אותו אדם, תמונה שלמה ומורכבת, תמונה אישית אינדיבידואלית, לה אני מתאים תרופה אינדיבידואלית שתפקידה לאפשר לכוחות הריפוי של הגוף והנפש להתעורר, להתגייס ולהחזיר את האדם למרכז שלו, לאיזון ולבריאות.
במפגש המעקב אניי אבחן כל פרט בתמונת המצב, ואת התמונה בכללותה, כדי להעריך האם המצב השתפר (הרבה, מעט), נשאר כפי שהיה או אפילו החמיר.
אם המטופל, שהתלונן על כאב ראש (ובנוסף מסתבר שיש לו גם קושי להירדם, התקפות כעס על עניינים פעוטים ובחילה בכל פעם שהוא אוכל ירקות מכל סוג) מדווח שאכן כאב הראש עבר, אבל שאר הנושאים שעלו לא השתנו כלל, ואולי הוחמרו, אין מצב זה נחשב לריפוי בעיני, אלא רק סילוק של אחד הסימפטומים. במידה ובמפגש המעקב נראה שדברים רבים השתפרו אך כאב הראש עדיין לא השתפר כלל, עלי להחליט עם להמשיך עם אותה תרופה תוך הנחה שכאב הראש ישתפר בהמשך.